גולדן רטריבר

מבט חטוף

הגולדן רטריבר הינו כלב בעל אישיות משגעת לצד יופי חיצוני מרהיב ומתאים לגידול בבית בו ילדים ואף בעלי חיים אחרים. כלב חברותי, יפה, נאמן לצד אינטליגנציה גבוהה והרצון התמידי לרצות את בעליו מותירים את גזע זה שנה אחר שנה בראש רשימת הכלבים הפופולאריים בעולם. נכון להיום הגולדן רטריבר הינו אחד הגזעים הנפוצים ביותר בעולם, בארצות הברית בפרט.

גזע זה בעל מזג נעים וחברותי, מסביר פניו גם לזרים. תכונות אופיו של הגולדן רטריבר עשויות להוות חיסרון כאשר מדובר בפורצים וגנבים, לכן, גזע זה לא מתאים לשמש ככלב שמירה.

תהליך הטיפוח הינו קל יחסית אך דורש התעסקות יום יומית. הגולדן רטריבר משיר פרווה ובכמויות גדולות, במיוחד בעונות הנשירה. בכדי למנוע פיזור הפרווה ברחבי הבית יש לסרקה ולהברישה על בסיס יומי.

במקור פותח הגולדן רטריבר במטרה לסייע לציידים בבריטניה הגדולה ולהוות בן לוויה מושלם למגדליו. גזע זה סייע בהחזרת שלל הציידים: עופות יבשה ומים, פעילויות שונות אשר דרשו מאמץ פיזי רב ואינטנסיבי. גם היום, שנים מאוחר יותר זקוק הגולדן רטריבר לפעילות פיזית על מנת לשגשג.

חשוב מאוד לאמן, הן פיזית והן מנטאלית, ולאלף על בסיס יומי החל מתקופת הגורות. גולדן רטריבר שלא מאותגר גופנית או מנטאלית עשוי לפתח בעיות התנהגות שונות. גזע זה מחשיב את עצמו כחלק מהמשפחה ולכן חשוב מאוד לתת לו להרגיש כחלק רצוי מהמשפחה, היו בחברתו, שחקו עימו, שתפו אותו בפעילויות המשפחתיות ואתגרו אותו פיזית ומנטאלית בכל עת.

מזג ואישיות

אופי מתוק, חם, אוהב ורגוע הוא אחד מסימני ההיכר הבולטים של הגולדן רטריבר. גזע זה פותח במטרה לעבוד עם אנשים ולהוות בן לוויה מושלם גם בסביבת בעלי חיים אחרים וילדים קטנים בבית. על אף שתכונות האופי הטובות טמונות בגולדן רטריבר, בדומה לשאר הכלבים, על הבעלים לדעת כי יש לאלפו ולעבוד בצורה נכונה עם הכלב על מנת לחשוף ולעצב את תכונות האופי הגלומות בו.

מומלץ לחשוף את הגולדן רטריבר בשלב מוקדם, עוד מתקופת הגורות, לסיטואציות, מראות וצלילים שונים בסביבת אנשים ובעלי חיים אחרים על מנת שיוכלו לפתח יכולות חברתיות חשובות מאוד.

גזע זה נשאר עם אופי של גור גם כשהוא בוגר לחלוטין, אשר עשוי להקסים אנשים מסוימים ולעצבן אחרים.

הגולדן רטריבר עם ילדים וחיות מחמד אחרות

הגולדן רטריבר לא חש מוטרד מהמולת ורעשי ילדים, למעשה הוא אף משגשג בסביבה כזו. עם זאת, מדובר בכלב גדול וחזק אשר עשוי להסב נזק לא מכוון לילדים קטנים ולכן יש לפקח כאשר הכלב בא במגע עם ילדים קטנים.

יש ללמד את הילדים בבית כיצד לפנות ולגעת בגולדן רטריבר ולפקח על כל קיום אינטראקציה ביניהם. חשוב מאוד לוודא שהילדים לא מסבים כאב לכלב על ידי משיכה באוזניו, בזנבו או בכל חלק אחר בגופו ובאותה נשימה להדריך לעולם לא להפתיע את הכלב בזמן שאוכל או ישן. לעולם אין להשאיר פעוטות או ילדים קטנים בחברת כלבים לבד, אין זה משנה עד כמה הכלב חברותי וידידותי.

גולדן רטריבר ישמח מאוד להיות בחברת חיות אחרות. הוא נהנה מחברתם של כלבים אחרים בבית ועם הדרכה ואילוף נכונים יכול להסתדר נהדר עם חתולים וחיות מחמד פרוותיות קטנות אחרות.

טיפול

הגולדן רטריבר הוא כלב משפחה ועליו לחיות בחיק משפחתו ולא בגינה האחורית בכדי לשגשג ולהתפתח בצורה הטובה ביותר, במידה ולא ניתן לגדל בתוך הבית יש לאפשר לו להיות בחיק משפחתו ברוב שעות היום.

גזע זה בנוי לפעילות רבה וישמח להשתובב מחוץ לכותלי ביתו, למעשה הוא זקוק לה בכדי לפרוק אנרגיה האצורה בגופו. במידה ואתם אוהבים לצאת לטיולים, לרוץ או סתם לשחק בכדור בגינה האחורית ובפארק השעשועים הגולדן רטריבר ישמח להצטרף אליכם.

יש להוציא את הכלב לטיול בן 20 דקות לכל הפחות כשלוש פעמים ביום בכדי לאפשר פריקת אנרגיות, מחסור בפעילות גופנית יום יומית מחוץ לבית עלול להוביל לבעיות התנהגות לא צפויות. לצד האימון הפיזי חשוב מאוד גם לקיים אימון מנטאלי יום יומי על מנת לשמור הן על גוף בריא והן על נפש בריאה.

הגולדן רטריבר, בדומה לשאר גזעי הרטריבר, אוהב באופן טבעי להתעסק בדברים עם פיו, לכן, מומלץ לספק לכלב צעצועים איתם יוכל להתעסק בזמנם החופשי: כדורים, חבלים ואפילו בגד ישן. מומלץ לעיתים קרובות לשחק עם הכלב בכדור, צלחות מעופפות או כל פעילות אשר כוללת זריקה והחזרה.

כאשר מגדלים גורי גולדן רטריבר אין זה מומלץ לאפשר להם לשחק ולרוץ על משטחים קשים עד לבגרות מלאה. פעילות מאומצת על משטחים קשים כמו כביש ומדרכה לדוגמה, עשויים לגרום להפרעות גדילה של העצמות, הרצועות והמפרקים של הגזע. יש לנסות למנוע פעילות מאומצת אך אם יש צורך בקיומה עדיף שתהא על דשא או סביבה חולית.

טיפוח

גזע הגולדן רטריבר משיר את פרוותו בכמויות גדולות בעיקר בעונות המעבר. פרוותו העבה של גזע זה משפיעה רבות על תהליך הטיפוח. תדירות הסירוק המינימאלית היא פעם בשבוע אך מומלץ בחום לסרק את הכלב על בסיס יום יומי בכדי למנוע קשרים והצטברות של לכלוך בפרוותו הארוכה. ניתן לרחוץ את הכלב לעיתים רחוקות או בהתאם לצורך.

לאלה אשר מצחצחים את שיני כלביהם, מומלץ לצחצח את שיני הגולדן רטריבר לפחות כפעמיים בשבוע (אם כי מומלץ על בסיס יום יומי) על מנת למנוע הצטברות אבנית על השיניים וחיידקים בחלל הפה. ניתן להשתמש בתכשירים שונים לשיפור היגיינת הפה בנוסף ולא כתחליף לצחצוח. צחצוח עקבי מסייע במניעת בעיות שיניים וחניכיים בשלב מאוחר יותר ואף בשיפור ריח הפה.

במידה והכלב פעיל אין צורך בגזירת הציפורניים עקב שחיקתן הטבעית על גבי משטחים קשיחים בזמן ההליכה. אם ניתן לשמוע נקישת ציפורניים על הרצפה בזמן ההליכה ניתן להסיק כי יש צורך בגזירתן. גזירת ציפורניים ללא ידע עשויה לגרום לפציעתו של הכלב, לכן במקרה של חוסר ניסיון מומלץ להיעזר בסיוע של וטרינר/ית או ספר/ית כלבים מקצועי/ת.

אוזניים מקופלות כלפי מטה (שמוטות) המאפיינות את כלבי הגולדן רטריבר מהוות סביבה מצוינת להתפתחות של חיידקים ופטריות ועל כן יש לנקותן לעיתים קרובות על מנת למנוע זיהומים. יש לערוך בדיקה שבועית לחלל האוזן, לחפש אחר אדמומיות או ריח רע אשר עשויים להצביע על זיהום אפשרי. מומלץ לנקות את האוזן החיצונית בלבד לעיתים קרובות בעזרת צמר גפן הספוג בתמיסה מיוחדת לניקוי אוזני כלבים (נוזל לניקוי אוזניים), אין בשום פנים ואופן לנקות את האוזן התיכונה בעצמכם, במידה ונתקלתם באדמומיות ודלקת פנימית יש לפנות אל וטרינר בהקדם.

הרגלה מוקדמת של הגולדן רטריבר עוד כשהוא גור יסייעו רבות בטיפוחו בהמשך חייו הבוגרים. התעסקו בגופו לעיתים קרובות והפכו את תהליך הטיפוח לחוויה חיובית, ניתן לפנק בחטיף טעים לצד מילים טובות בסופו.

בזמן הטיפוח חפשו אחר פצעים, פריחות או סימנים המעידים על זיהום כגון אדמומיות, רגישויות או דלקות בעור. הסתכלו ובחנו את חלל הפה, האף, העיניים וכפות הרגליים. בדיקה שבועית מקיפה הינה חשובה ועשויה לסייע באבחון מחלות כבר בשלב מוקדם, לעיתים אף להציל את חיי הכלב ממוות.

תזונה

מומלץ לשמור על משקל תקין של הגולדן רטריבר בכדי למנוע התפתחות מחלות גנטיות נפוצות עקב עודף משקל. לשם שמירה על משקל תקין יש להאכיל בכמויות המזון המומלצות על ידי היצרן עם עדיפות למזון בריא ומזין בעל רמת נעכלות גבוהה. עקב הנטייה להשמנה של הגולדן רטריבר, לצד תזונה נכונה יש לשלב פעילות גופנית יום יומית בכדי לשמור הן על גזרה ומסת שריר תקינות.

כמות מזון יומית מומלצת

כמות המזון המומלצת ליום לגולדן רטריבר משתנה מפרט לפרט ותלויה בגיל, בגודל, במבנה הגופני, בקצב חילוף החומרים וברמת פעילות, משמע, כמות מזון אשר מתאימה לגולדן רטריבר אחד לא תתאים בהכרח לאחר ולהפך.

כמות צריכת המזון היומית תלויה גם כן באיכותו וברמת הנעכלות שלו, ככל שהמזון איכותי יותר בדרך כלל כך גם רמת הנעכלות שלו גבוהה יותר. רמת הנעכלות מצביעה על אחוז המזון אשר מתעכל ונספג בגוף ומתבטאת בצואה קטנה יחסית לכמות המזון הנצרך. באותו אופן, מזון בעל רמת נעכלות נמוכה מופרש בכמות גדולה יותר בצואה ואחוז ספיגתו בגוף נמוכה.

על גבי אריזות המזון טבלה הבנויה מגיל הכלב ומשקלו (בעיקר במזון גורים), לפיכך הוראות היצרן מצביעות על כמות מזון מומלצת לכלבכם. במזונות מסוימים אף מנחים מהי הכמות המומלצת לכלב המבצע פעילות גופנית גבוהה.

מאפיינים פיזיולוגיים

מבנה גוף

הגולדן רטריבר הינו כלב גדול בעל מבנה גוף יציב, מוצק ובנוי היטב. גולגולתו רחבה, גפיו חזקות ושריריות, אפו בצבע שחור או חום כהה, אוזניו קצרות יחסית שמוטות, עיניו בצבע חום כהה מרוחקות האחת מהשנייה, זנבו עבה בבסיסו וארוך.

מימדי גוף

זכר הגולדן רטריבר נישא לגובה של כ-60 ס"מ ומשקלו נע בין 30-35 ק"ג בעוד שהנקבה נישאת לגובה של כל-57 ס"מ ומשקלה נע בין 25-30 ק"ג. הגולדן רטריבר בדרך כלל מגיע לגודל המרבי לאחר שנה מיום היוולדו ואילו למשקל המרבי לאחר כשנתיים.

פרווה

פרוות הגולדן רטריבר בעלת מרקם לעיתים חלק ולעיתים גלי וצבעה משתנה בטווח גווני הצהוב- זהב, כתמים לבנים אך ורק באזור החזה. פרוות הגולדן רטריבר ארוכה בכל החלק התחתון של גופו - החל מאזור הצוואר ועד לאזור הזנב.

לגולדן רטריבר יש פרווה צפופה המכילה שתי שכבות (פרווה כפולה). השכבה החיצונית (השכבה העליונה) בעלת מרקם גס יותר ואילו השכבה הפנימית (השכבה תחתונה) עבה יותר ובעלת מרקם דק ורך יותר. מבנה הפרווה הכפולה מסייע בהגנה מפני שמש, רוח וקור לצד בידוד יעיל של המים.

בריאות ותוחלת חיים

הגולדן רטריבר בדרך כלל הינו גזע בריא, בעל תוחלת חיים הנעה בין 10-13 שנים, אך בדומה לכלל הגזעים גם לגזע זה יש פגמים ומחלות גנטיות שעוברות מההורים לגוריהם. אין זה מחייב כי הגולדן רטריבר יחלה במחלות הגנטיות אך כמגדלים עתידיים או נוכחיים עליכם להיות מודעים למחלות שכיחות ונדירות בקרב הגזע.

במידה ורוכשים גולדן רטריבר גזעי מומלץ להיוועץ ברכז הגזע. חפשו אחר מגדל מקצועי ואמין אשר מספק אישורי בריאות הן של ההורים והן של הגור. במידה ולא ניתן לקבל אישורים אלה עליכם לבצע את הבדיקות באופן עצמי. בעזרת רכז הגזע ניתן למצוא הורים בריאים (העומדים תחת תקן הגזע) אשר קיבלו אישור להרבעה.

לפניכם רשימה חלקית של המחלות הגנטיות של גזע זה (חלקן שכיחות וחלקן נדירות):

• מחלת אגן תורשתית (היפ דיספלזיה) - שכיח.
• אלבו דיספלזיה - שכיח.
• אלרגיה למזון.
• אפילפסיה.
• ניוון רשתית הדרגתי.
• היצרות אבי העורקים.
• מחלת וון וילברנד.
• תת פעילות בלוטת התריס.
• היפוך קיבה.
• סכרת.
• קטרקט.

על כל בעיה רפואית יש להיוועץ בווטרינר בהקדם האפשרי, זכרו, אבחון מוקדם עשוי להציל את כלבכם מסבל מיותר ואף ממוות.

היסטוריה

במשך שנים רבות האמינו כי כלבי הגולדן רטריבר פותחו בקרקס הרוסי ולאחר מכן נרכשו על ידי האדון דאדלי מארג'וריבאנקס והועברו לאחוזתו, אך אגדה או תיאוריה זו נגנזה לפני שנים רבות.

דאדלי מארג'וריבאנקס, איש עסקים וחבר בבית הנבחרים הבריטי ממוצא סקוטי אשר זכה לתואר אצולה בשלב מאוחר יותר - הברון טווידמאות', כחובב מושבע של בעלי חיים וספורט (בין היתר צייד עופות מים נלהב) החל להכליא ולהרבות כלבים מגזעים שונים בדומה לבני אצולה אחרים באותה התקופה.

רישומים שערך הברון טווידמאות' בין השנים 1835-1890 שפכו אור על מטרת ניסיונותיו בפיתוח הגזע גולדן רטריבר של היום: פיתוח גזע רטריבר להחזרת ציד, מוכשר, נאמן, אינטליגנט, בעל חוש ריח מפותח וקשוב יותר מגזעי הסטר והספניאל לחברו לצייד.

בשנת 1865 רכש הברון טווידמאות' צאצא צהוב יחיד לכלבי רטריבר שחורים בסמוך לעיר ברייטון הממוקמת בדרום מזרח אנגליה והעניק לו את השם נוס (Nous) שמשמעותו בשפה האנגלית "תבונה" או "חוכמה".

טווידמאות' לקח את נוס חזרה לביתו בסקוטלנד שם הכליא אותו עם כלבה מגזע טוויד ווטר ספניאל (גזע נכחד) ששמה בל (Belle) בין השנים 1868-1871. גזע הטוויד ווטר ספניאל היה ידוע ככלב רטריבר נלהב בשדה הצייד, רגוע במיוחד, נאמן ומתאים למחייה בתוך הבית - אותם תכונות אופי אותן ניתן למצוא בגולדן רטריבר של היום.

צאצאיהם של בל ונוס, אשר מהווים את הבסיס לגולדן רטריבר של היום, הוכלאו בשלב מאוחר יותר ככל הנראה עם גזעי טוויד ווטר ספניאל, סטר אירי, בלאדהאונד וגזעי רטריבר אחרים (ביניהם הלברדור רטריבר של היום). הברון טווידמאות' שמר בעיקר את הגורים הצהובים (את השאר מסר לקרוביו וחבריו) והמשיך בתוכנית ההכלאה והרבייה שלו: ליצור את כלב הצייד האולטימטיבי עד סוף חייו.

בשנת 1911 הוכר לראשונה הגולדן רטריבר כגזע נפרד בהתאחדות האנגלית לכלבנות וסווג כרטריבר - צהוב או מוזהב (גולדן). כתשע שנים מאוחר יותר, בשנת 1920 שמו שונה באופן רשמי לגולדן רטריבר (או רטריבר מוזהב). הגולדן רטריבר הוכר גם כגזע נפרד בהתאחדות האמריקאית לכלבנות בשנת 1925 ונכון להיום עומד בראש טבלת הכלבים הפופולאריים בארצות הברית.