המלטז (Maltese) הינו גזע עדין אם כי חסר פחד,המברך לשלום כל אדם ומתייחס אליו כאל חבר. פרוותו הלבנה המקסימה והמפוארת מקנה לו מראה של גזע יהיר ואצילי, אך מראהו מטעה רבים. גזע זה מלא חיים ונמרץ מצטיין לא רק כבן לוויה אלא גם ככלב תרפיה, ותחרויות שונות, אך מעל לכל, הוא אוהב להיות בקרבת בני משפחתו.

גזע אלגנטי זה מפורסם הודות לפרוותו הלבנה המשיית המכסה את גופו. לפני שנים רבות המלטז היה קיים בצבעים רבים אם כי כיום התקן מצביע על צבע פרווה לבנה טהורה בלבד. מאחר ולמלטז אין פרווה כפולה, הוא משיר מעט מאוד פרווה ורבים מגדירים אותו ככלב היפואלרגני.

המלטז הוא הרבה יותר מעוד גזע אלגנטי במראהו, אופיו המדהים משלב גם מתוקות אינסופית ואינטליגנציה גבוהה במיוחד. גזע זה מסור לבעליו ויעשה רבות בכדי לרצותו. הודות למימדיו תכונותיו הפיזיות ואופיו המדהים המלטז הוא אחד מהכלבים האידיאליים ביותר לגידול בתוך דירה. על אף גודלו הקטן, הכלב מגיב היטב ומודע לסביבתו ולכן יכול לסייע בהרתעה ובהתרעה בפני זרים.

כפי שצוין, על אף מראהו העדין והאצילי, למלטז אנרגיה רבה אותה ישמח לפרק בפעילויות שונות. תהליך והאימון והאילוף קל מאוד כאשר הוא מצ'ופר בהתאם למעשיו - אילוף בשיטות חיזוק חיובי אפקטיביים ונחוצים לגזע הזה. מאחר ולאורך ההיסטוריה שימש כבן לוויה המלטז דורש המון תשומת לב ונתקף במהירות בחרדת נטישה.

בתמונה: כלב מגזע מלטז. כל הזכויות שמורות למיי פטס ישראל.

המלטז, לצד כל מעלותיו, עשוי לגלות חוסר סובלנות לילדים או כלבים אחרים, במיוחד אם פונקו יתר על המידה על ידי בעליהם. גם אם הכלב סובלני כלפי ילדים, אין הוא הכלב האידיאלי לגידול במשפחה עם ילדים קטנים מפאת מימדיו ונטייתו להיפצע בקלות.

תהליך טיפוחו של המלטז היננו ארוך ודורש זמן רב. יש להבריש ולסרק את הפרווה על בסיס יומי במטרה להימנע מסבכים וקשרים בפרווה, את ציפורניו יש לגזור על בסיס קבוע בהתאם לצורך עקב אי שחיקתן באופן טבעי. מומלץ להרגיל את המלטז לתהליך הטיפוח כבר מגיל צעיר - הפכו את תהליך הטיפוח לחוויה חיובית מלאה בכיף אשר בסופה ניתן לצ'פר את כלביכם בחטיף, משחק אהוב או מילה טובה.

המלטז הוא אחד מגזעי הכלבים העתיקים ביותר ונעוץ היטב בדפי ההיסטוריה לאורך כ-2000 שנים. אמנים, משוררים וסופרים הנציחו את גזע קטן זה בתרבויות הקדומות של יוון, רומא ומצרים, הם אף אוזכרו על ידי הפילוסוף אריסטו. היוונים נהגו לקבור את כלביהם ואף לבנות מצבה, ובמצרים, כלבים דמויי מלטז הוצגו על חפצים מלכותיים, אלה מצביעים על כך שכלבים אלה זכו להוקרה רבה. המצרים, ומאות שנים מאוחר מכן, גם אירופאים רבים, האמינו כי למלטז היכולת לרפא חולים. על סמך התיעודים, עוד בטרם העידן הנוצרי גזע זה היה נפוץ בתרבויות שונות באזור הים התיכון.

על אף התבלטותו של הגזע לאורך ההיסטוריה, מקורו המדויק של המלטז איננו ודאי. חלק סבורים כי הגזע פותח באי מלטה והוא תוצר כלאיים של כלבים מסוג שפיץ וספניאל, אחרים סבורים כי הוא פותח באיטליה ואילו קבוצה נוספת מאמינה כי מקורו מיבשת אסיה ולו חלק בפיתוח גזעים אסייתים קטנים אחרים.

אין זה באמת משנה מהיכן הגיע המלטז אלא העובדה ששגשג לצד התרבויות השונות. בסמוך למאה ה-15, מצא מקום בטוח בחיקם ולבבם של אריסטוקרטים צרפתיים, בתקופת שלטונו של המלך הנרי השמיני המלטז הגיע גם לאיים הבריטיים. עד לסוף המאה ה-16, המלטז הפך לחיית המחמד המועדפות על נשות האציליים והמלוכה, גזע זה היה המועדף על המלכה אליזבת הראשונה והמלכה ויקטוריה. אמנים רבים, ביניהם פרנסיסקו דה גויה אשר שילב בציוריו את כלבים קטנים אלה בדיוקנים של נשים יפות.

תיעוד של מלטז מהמאה ה-17. מתוך: foxstonemaltese.com.

על אף ששרד את הנפילה של האימפריה הרומית וימי הביניים, המלטז כמעט ונכחד במאה ה-17 וה-18 כאשר ניסו להכליאו עם גזעים אחרים בכדי להקטין את מימדיו.  לאחר ניסוי כמעט הרסני זה, מגדלים הכליאו פודלים, ספניאלים מיניאטוריים וכלבים קטנים ממזרח אסיה עם הגזע בכדי לשמור עליו. הכלאות רבות אלה גרמו להיווצרות וריאציות רבות של המלטז. רבים מאמינים כי המלטז הוא צאצאיהם הישיר של הבישון פריזה, הבולונז והוואנז.

מגדלים אנגליים פיתחו את המלטז המוכר לנו כיום. המלטז נצפה לראשונה בארצות הברית בשנים המאוחרות של המאה ה19, הם הופיעו בתערוכות ווסטמינסטר הראשונות בסביבות שנת 1870. הגזע הוכר לראשונה בהתאחדות האמריקאית לכלבנות בשנת 1888 כגזע נפרד.

כיום, המלטז הינו אחד הגזעים הנפוצים ביותר בארץ וזאת בשל היותו בן לוויה אידיאלי עבור משפחות עם ילדים גדולים ואנשים הלוקים באסטמה ואלרגיה לכלבים.

למלטז אישיות מלאה מרץ, הוא מאופיין באינטליגנציה רבה, נאמנות ואהבה רבה כלפי בני משפחתו. הודות לתכונות אופיו קל מאוד לאלפו, הוא יגיב היטב לאילוף בשיטות חיזוק חיובי כגון חטיפים, משחקים ואף חיזוקים מילוליים.

חסר פחד, המלטז מניח שכל אחד אשר פוגש - אדם או בעל חיים - הוא חבר. מתוקים וחמודים, כלבי המלטז ידועים ככאלה שתמיד הולכים בדרכם - גם עם בעלים שאין להם כל כוונה לפנק אותם.

מזג, בדומה לכלל הגזעים, מושפע ממספר גורמים, ביניהם: תורשה, אימון, אילוף וסוציאליזציה מוקדמת. סוציאליזציה מוקדמת הינה חשובה מאין כמוה, חשפו את כלביכם לחוויות, אנשים, מראות, צלילים, כלבים וחיות מחמד אחרות ככל שרק ניתן עוד מתקופת הגורות המוקדמת. חשיפה זו תסייע בעיצוב דמותו של הכלב וחינוכו במגוון רחב של נושאים.

המלטז עם ילדים וחיות מחמד אחרות:

המלטז מתפקד נפלא עם ילדים אך מגדל אחראי ימנע מלמכור למשפחה עם פעוטות וילדים קטנים. המלטז היננו כלב קטן מימדים בעל מבנה גוף עדין ופגיע, לכן, בקלות עשוי להיפגע מדריכה עליו, זריקתו או אחיזתו חזק מדי. המלטז ישגשג וישמח לחיות בבית בו ילדים בוגרים יותר היודעים לקיים אינטראקציה תקינה עימו.

המלטז יכול להסתדר עם כלבים וחתולים במידה ונחשף אליהם כבר מגיל צעיר, הוא איננו מודע לגודלו הזעיר ולכן יש להגן עליו מפני כלבים גדולים אשר עשויים לפגוע בו בשוגג.

המלטז נהנה מטיולים ומשחקים על בסיס קבוע מחוץ לבית, לעיתים קרובות הם אף נשארים שובבים עד לגיל יחסית מבוגר. מפאת פעילותם בכותלי הבית ומחוצה לו הם לא זקוקים לפעילות מיוחדת על מנת לשמור אותם בגזרה ובמשקל התקין.

ככלל אצבע, מומלץ לחכות עם גור המלטז לגיל 8 חודשים בטרם קיום הליכות ארוכות מדי וזאת מפני שעצמותיו העדינות עדיין מתפתחות בשלבים אלה. אפשרו לגור לשחק בקצב שלו בגינה הביתית או לצידכם בגינה השכונתית עד לבגרות בא תוכלו לשלב תוכניות אימונים מתקדמות יותר.

בסרטון: מלטז מדהים משחק עם בעליו, מתוך YouTube.

המלטז הוא ללא כל צל של ספק כלב לגידול בתוך הדירה ולא מחוצה לה, הוא לא מסוגל לסבול מזג אוויר קיצוני, הן חום והן קור.

בדומה לשאר הכלבים מומלץ לחשוף את המלטז לסיטואציות שונות ורבות ככל שרק ניתן, חשפו את כלביכם לחוויות, אנשים, כלבים, חתולים, מראות וצלילים. תהליך הסוציאליזציה חשוב נורא ומסייע רבות בעיצוב אופיו ומזגו של כלביכם.

יש לסרק ולהבריש בעדינות את פרוותו של המלטז על בסיס יומי, גם אם פרוותו יחסית קצרה. הקפדה על הסירוק וההברשה מסייעים במניעת קשרים והרחקת הלכלוך מהפרווה. מומלץ לרחוץ את המלטז לעיתים קרובות (ללא סבון), לעיתים רחוקות אף ניתן לקלח עם שמפו ייעודי לכלבים.

במידה ולכלביכם יש פרווה ארוכה ובה קשרים רבים, ראשית עליכם לנסות לפרק את הקשר בעדינות בעזרת האצבעות, ניתן להשתמש בספרי מתיר קשרים. לאחר התרת הקשרים ככל שרק ניתן עם אצבעותיכם, סרקו והברישו בעדינות, השתמשו בקצה המסרק בכדי להתיר שערות בודדות. לעולם אין לנסות "לשלוף" את הקשר בפעם אחת בעזרת מברשת או מסרק, וודאו כי הסרתם קשרים רבים (ככל שתצליחו) בטרם רחצתו וזאת מפני שהקשרים מתהדקים שהפרווה רטובה.

בתמונה: מלטז בתערוכת כלבים, מתוך: mmwMaltese.com.

יש לבדוק את אוזניו של המלטז על בסיס שבועי, ניקוי האוזן החיצונית (בלבד) בעזרת צמר גפן הספוג בתמיסה ייעודית לניקוי אוזניי כלבים היננו מומלץ גם כן. במקרה של דלקות וריח רע הנודף מחלל האוזן יש להיוועץ עם וטרינר בהקדם האפשרי. בתוך אוזנו של המלטז צומחות שערות רבות, שערות המפריעות לאוורור תקין של חלל האוזן ומסייעות להצטברות חלקיקי לכלוך, אותן יש להסיר בעזרתו של ספר/ית כלבים מקצועי/ת.

גזרו את ציפורניו של כלביכם בהתאם לצורך מאחר והמלטז לרוב איננו שוחק את ציפורניו באופן טבעי. במידה וניתן לשמוע את הציפורניים נוקשות על גבי הרצפה ניתן להסיק כי אלה ארוכות מדי. ציפורניהם של הכלבים מכילים כלי דם ובחיתוך לא נכון אנו עשויים לגרום לדימום ולחוסר שיתוף פעולה עתידי מצד הכלב. בהעדר הניסיון יש להיעזר בווטרינר או ספר כלבים מקצועי.

כתמי דמעות וכתמים על גבי הפרווה הינם בעיה גדולה עבור רוב מגדלי המלטז, יש לצפות להופעתם בגיל ארבעה-חמישה חודשים. בכדי להימנע או להפחית את תופעת כתמים אלה יש לעקוב אחר השלבים הבאים:

• נקו את עיניו של המטלז על בסיס יומי עם מים חמים (לא רותחים), כך גם את "זקנו" לאחר הארוחות.
• הקפידו לייבש את פרוותו של המלטז במידה ונרטב.
• מים המכילים מינרלים רבים עשויים לגרום לכתמי פנים גם כן, לכן, מומלץ לספק מים מטוהרים.
• האכילו את כלביכם בקערות נירוסטה, קרמיקה או זכוכית ולא בקערות פלסטיק. הקפידו על רחיצת הקערות בין ההאכלות.

אלה הן חלק מהפתרונות המרכזיים, במידה והכתמים ממשיכים להופיע או לסירוגין מסרבים להעלם היוועצו עם וטרינר, ייתכן וכלביכם סובל מבעיות רפואיות כגון בעיות ב"דרכי" הדמעות, אלרגיות או בעיות רפואיות אחרות הגורמות לדימוע יתר.

צחצחו את שיניו של כלביכם לפחות פעמיים בשבוע בכדי להסיר הצטברות אבנית ובקטריות בחלל הפה. צחצוח על בסיס יומי אף מומלץ יותר ויסייע במניעת מחלות חניכיים (המאפיינים את הכלבים הקטנים) וריח רע מהפה. ניתן להשתמש בתכשירים דנטאליים בנוסף בכדי לשמור על היגיינת הפה אך אין אלה מחליפים את פעולת הצחצוח.

אומנם התופעה מבדרת, אך רבים מעידים על שינוי ניכר בעין של צבע הפרווה של מלטז מלבן לורוד, לרוב זו מתרחשת בהיעדר חשיפה לשמש. סוג קערות המים והמזון גם כן משפיעות על הפיגמנטציה של הכלב - במידה ואתם מאכילים בקערות פלסטיק - היפטרו מהם. שינוי צבע האף של הנקבה בתקופת הייחום הוא נורמאלי.

מומלץ להרגיל את כלביכם לפעולות הטיפוח כבר מתקופת הגורות המוקדמת, שחקו בכפות הרגליים, הפה, האוזניים, הזנב ושאר חלקי הגוף. הפכו את תהליך הטיפוח לחיובי וכיפי אשר בסופו יצפה לכלב צ'ופר - מילה טובה, חטיף או משחק אהוב.

בשעת הטיפוח חפשו אחר פצעים, פריחות או סימנים לזיהום על גבי העור כגון אדמומיות, דלקת או רגישויות שונות. עקבו אחר אפם, עיניהם ופיהם וזהו כל שינוי קיצוני בהתנהגותם. זכרו, אבחון מוקדם של מחלות ימנע סבל רב מכלביכם ובמקרים קיצוניים אף יצילו ממוות.

שמרו על המלטז מהשמנת יתר, מדדו את מזונו והאכילו בהתאם להנחיות היצרן. חלק מכלבי המלטז סובלים ממערכת עיכול רגישה ולכן עשויים להיות בררניים במזון. בעיות אכילה עשויות להופיע גם אם לכלביכם יש בעיות בשיניים או בחניכיים, במידה וזה מראה סימני אי נוחות בזמן האכילה או לאחר האכילה היוועצו עם וטרינר מוסמך בהקדם האפשרי.

כמות המזון המומלצת ליום לגזע זה משתנה מפרט לפרט ותלויה בגיל, בגודל, במבנה הגופני, בקצב חילוף החומרים וברמת פעילות, משמע, כמות מזון אשר מתאימה למלטז אחד לא תתאים בהכרח לאחר ולהפך.

כמות צריכת המזון היומית תלויה גם כן באיכותו וברמת הנעכלות שלו, ככל שהמזון איכותי יותר בדרך כלל כך גם רמת הנעכלות שלו גבוהה יותר. רמת הנעכלות מצביעה על אחוז המזון אשר מתעכל ונספג בגוף ומתבטאת בצואה קטנה יחסית לכמות המזון הנצרך. באותו אופן, מזון בעל רמת נעכלות נמוכה מופרש בכמות גדולה יותר בצואה ואחוז ספיגתו בגוף נמוכה.

על גבי אריזות המזון טבלה הבנויה מגיל הכלב ומשקלו (בעיקר במזון גורים),  לפיכך הוראות היצרן מצביעות על כמות מזון מומלצת לכלבכם.

מבנה גוף:

המלטז הינו גזע קטן בעל פרווה משיית. גופו מוארך, חזהו עמוק, הגולגולת מעוגלת, חרטומו בינוני באורכו, אוזניו שמוטות וקרובות לראש ולהן פלומות. העיניים כהות וגדולות, אפם שחור אך עשוי לשנות צבעו בעקבות שינויים הורמונאליים או עקב אי חשיפה לשמש.

מימדי גוף:

המלטז נישא לגובה של כ20-25 ס"מ ומשקלו נע בין 3-4 ק"ג.

פרווה:

פרוותו המדהימה של המלטז הינה בצע לבן טהור ומרקמה משיי וחלק. לגזע זה אין פרווה כפולה האופיינית לגזעים רבים ולא משיר הרבה פרווה. חיסרון בולט בפרווה שכזו הוא היווצרות קשרים וסבכים בקלות ולכלוכה, גם כתמי דמעות מצטברים בקלות ונראים לעין.

גזע המלטז בדרך כלל הינו בריא, אשר תוחלת חייו נעה בין 12-15 שנה, אך בדומה לשאר הגזעים הוא נוטה ללקות בפגמים ומחלות גנטיות. כמגדלים פוטנציאליים, עלינו להכיר את אותן הבעיות ולזהות אותן בשעת הצורך גם אם אלה אינן נפוצות במיוחד.

ניתן ואף מומלץ להיוועץ עם רכז הגזע דרכו ניתן להגיע להמלטות מבוקרות בכפוף להתאחדות הישראלית לכלבנות וה-FCI. במידה ואינכם נעזרים ברכז הגזע חשוב מאוד לבקש אישורי בריאות המעידים על בריאות ההורים והצאצא, ולבצע אף בדיקה עצמאית אצל וטרינר מוסמך המכיר את הגזע.

לפניכם רשימה חלקית של המחלות הגנטיות של גזע זה (חלקן שכיחות וחלקן  נדירות):

• פריקת פיקת הברך.
• ניוון רשתית הדרגתי.
• היפוגליקמיה.
• קריסת קנה הנשימה.
• עיטוש הפוך.
• בעיות שיניים וחניכיים.

במידה ונמצאה טעות בדף זה, אנא עדכן אותנו בהקדם דרך טופס יצירת קשר (ראה צור קשר או לחץ כאן).