My Pets - לברדור רטריבר
לברדור רטריבר
  • שם מלא: לברדור רטריבר
  • שם לועזי: Labrador Retriever
  • ארץ מוצא: קנדה
  • צבע פרווה: צהוב, שחור, חום
  • אופי ומזג: נאמן, אינטיליגנטי, ידידותי, אנרגטי
  • גובה: 51 - 61
  • משקל: 12 - 14
  • תוחלת חיים: 10 - 13

לברדור רטריבר

מבט חטוף:

לברדור רטריבר (או לברדור בקצרה) הינו אחד מגזעי הכלבים העדינים, האינטליגנטיים והחברותיים שקיימים ומהווה תוספת מצוינת למשפחה עם ילדים. גזע זה מקבל את פניהם של זרים באהבה ובחביבות רבה ולכן אינו כלב השמירה האידיאלי.

בקנדה, ארץ מוצאו של הכלב, שימש הלברדור רטריבר הן כבן לוויה של האדם והן כעזר לדייגים בפעולות הדייג השונות, ביניהן: משיכת רשתות, הבאת חבלים והחזרת הדגים מתוך המים הקרים אשר נפלו מן הסיפון.

נכון להיום, הלברדור ממשיך להיות אחד הגזעים הפופולאריים ביותר בישראל וברחבי העולם וזאת בזכות מעלותיו הרבות. הלברדור הוא כלב מלא מרץ בעל מבנה גוף חזק המתאים לפעילויות ספורטיביות רבות ולמילוי תפקידיו בחיק האדם. כושרו השכלי, חריצותו והתנהגותו העדינה הופכת אותו לרב שימושי: החל מכלב נחייה לעיוורים, צייד, הצלה, משטרה וגישוש. תוחלת חייו של הלברדור נעה בין 10-13 שנים.

היסטוריה:

רבים נוטים לחשוב כי הלברדור רטריבר קרוי כך עקב מוצאו (חצי האי לברדור).

חוסר רישומים בעבר אודות מוצאו מותירים את ההיסטוריה של הגזע לוטה בערפל.

הסבירה הרווחת היא כי מקורו דווקא נמצא בניופאונדלנד שבקנדה, שם תחילה היה נפוץ בשמו הראשוני "הכלב של סנט ג'ונס" (סנט ג'ונס היא בירתה של מחוז ניופאונדלנד ולברדור כיום).

עוד במאה ה-15 ליוו כלבי הלברדור רטריבר דייגים מקומיים והיו לעוזריהם. תפקידם היה להחזיר בחזרה (באנגלית Retrieve) דגים אשר נפלו מרשתות הדייגים ובנוסף סייעו במשיכה של רשתות הדייג. פרווה קצרה וצפופה אשר מאפשרת לדחות מים ולעמוד בתנאי קור קיצוניים לצד תכונות אופי בולטות, בין היתר, הרצון הנלהב לשרת ולעזור, יכולת שחייה טובה ומבנה גוף חזק הפכו גזע זה למושלם לאותן מטרות הדייג.

ראשית 1800 היוותה אבן בסיס מרכזית בהיסטוריה של גזע זה, לראשונה מיובא ה"כלב של סנט ג'ונס" לעיר פול שבאנגליה על ידי הרוזן של מלמסברי. הרוזן מיד זיהה את הפוטנציאל והיכולות של הגזע והחל להשתמש בו בתחרויות ירי. הוא החל לקרוא לכלבים שייבא כלבי הלברדור שלו. כאן עולות ספקולציות רבות בנוגע למקור השם:

  • יש הטוענים כי מקור השם הוא חצי האי לברדור אשר נמצא צפון מערבי לניופאונדלנד.
  • חלק טוענים כי מקור השם דווקא בשפה הספרדית (labradores) והפורטוגזית (lavradores) מהמילה פועל.
  • באזור הצפוני של פורטוגל שוכן הכפר קסטרו לבוריירו (Castro Laboreiro) בו כלבי השמירה ו"הכלבים של סנט ג'ונס" היו בעלי קווי דמיון בולטים ויש המקשרים את מקור השם דווקא לכפר קסטרו לבוריירו.

בשנת 1870 הפך השם לברדור רטריבר לשם הנפוץ ברחבי אנגליה ובשנת 1903 הפך לראשונה לברדור רטריבר לגזע רשום בהתאחדות האנגלית לכלבנות. מספר שנים לאחר מכן, שנת 1917, הוכר הגזע גם בארצות הברית ונרשם גם כן בהתאחדות האמריקאית לכלבנות.

מזג ואישיות:

כלבי הלברדור הינם כלבים חזקים עם אינסטינקט חזק לצייד ורצון רב לשוטט. הלברדור רטריבר פעיל מאוד ומלא אנרגיות אך בו זמנית רגוע וצייתן לבעליו אם אולף וגודל כראוי. אחת הפעילויות החביבות על הכלב היא שחייה והחזרת פריטים עם בעליו.

הלברדור רטריבר הינו כלב ידידותי אשר קל להסתדר עימו, אוהב ללמוד תמיד מבעליו, להוט לרצות את בעליו, גזע חביב ונוח לשילוב עם בעלי חיים אחרים, ילדים וכל דבר אשר יפגשו עימו. הלברדור עקב מעלותיו הרבות שצוינו אינו הבחירה המתאימה בתור כלב שמירה.

מלבד אישיותו המנצחת, הלברדור רטריבר ניחן באינטליגנציה גבוהה במיוחד ובנלהבות לרצות את בעליו, תכונות אשר הופכות את הגזע לקל לאימון ואילוף.

גזע זה בעל מרץ רב ודורש אימון יום יומי על מנת לפרוק את האנרגיה. יש לשלב פעילות פיזית עם הכלב באופן סדיר ולחשוף אותו לאנשים וכלבים אחרים מגיל צעיר וזאת על מנת לשמור על גזרה ומסת שריר תקינה לצד פיתוח יכולות חברתיות.

הלברדור רטריבר עם ילדים:

לברדור רטריבר ובת משפחתולברדור רטריבר, הכלב האידיאלי לגידול בבית עם ילדים

הלברדור רטריבר נהנה מחברתם ושמחת החיים של ילדים ונחשב לאחד הזנים הטובים ביותר לגידול בבית עם ילדים. יש ללמד את הילדים כיצד לגשת ולגעת בכלב וקיים הצורך בהשגחה תמידית במידה והכלב מקיים אינטראקציה עם פעוטות וילדים קטנים (על אחת כמה וכמה כשמדובר בילדים זרים).

יש לזכור, אין זה משנה עד כמה מוגדר הגזע כידידותי כלפי ילדים, תמיד יש לפקח על הכלב בסביבת ילדים. יש לשים לב כי הילדים לא מפריעים לכלב בזמן שהוא אוכל או ישן, לא מושכים בזנבו, באוזניו או בכל חלק אחר בגופו ובכך למנוע פגיעה גופנית פוטנציאלית הן של הילד והן של הכלב.

טיפול:

גזע הלברדור רטריבר צריך לחיות בקרב בעליו ובהחלט לא בגינה האחורית. במידה ונשאר לבד לאורך זמן עשוי לפתח חרדת נטישה אשר מאפיינת את הגזע.

הזנחה וחוסר הפעלה של הלברדור, בדומה לכלל הגזעים, עשויות לגרום לבעיות התנהגות חמורות. מלבד בעיות התנהגות, לברדור רטריבר משועמם ומבודד עשוי לחפור בגינה, ללעוס חפצים או לבצע פעולות השתחררות הרסניות אחרות לפריקת האנרגיה.

ניתן לחוש ברמות פעילויות שונות אצל לברדורים שונים אך ללא כל ספק כולם צריכים פעילות יום יומית, הן פיזית והן מנטאלית. יש לטייל מידי יום באזורים בהם נמצאים כלבים אחרים ולאפשר להשתובב מעט עם הסובבים אותו. משחקי זריקה והחזרה הם פעילות אהובה על הלברדור רטריבר ומומלצת לפריקת האנרגיות.

כפי שכבר צוין, מחסור באימונים ובפעילויות גופניות עשויים לגרום להתפתחות מנטאלית וחברתית לא תקינה של הכלב, מכלב בעל פוטנציאל חברותי עצום לכלב בעל בעיות התנהגות רבות וחמורות כלפי בני אדם וכלבים אחרים. למרבה המזל אימון ואילוף הלברדור רטריבר הינו הליך קל ופשוט יחסית לכלבים אחרים ולכן ניתן למנוע את הבעיות המתוארות על ידי פעילות יום יומית.

אין זה מומלץ לאפשר לגורי הלברדור רטריבר לשחק על גבי משטחים קשים, מדרכה או כביש לדוגמה, עד להתפתחות והיווצרות מלאה של המפרקים, משחק ואימון בדשא לדוגמה מומלצים יותר.

לברדור רטריבר הינו גזע שאוהב ללעוס ולסחוב חפצים בעזרת פיו. מומלץ לספק משחקים ייעודיים לכלבים בהם יוכל להתעסק ולשחק בזמן שהוא נשאר לבדו בבית. יש להרחיק מהישג ידו כל מוצר אשר עשוי לפגוע בבריאותו עקב לעיסתו.

טיפוח:

קל לכל הדעות לטפל בפרוותו הקצרה של הלברדור רטריבר. סירוק והברשה בעזרת מסרק חזק ועמיד בפני שתי שכבות הפרווה של הגזע. הלברדור משיל את פרוותו ברמה בינונית עד גבוהה ולכן על מנת למנוע נשירה מומלץ לסרק את הכלב על בסיס יום יומי. נשירה שיער מאסיבית מדי עשויה להצביע על בעיה בריאותית מסוימת ועל כך יש להיוועץ עם וטרינר.

לאלו אשר מצחצחים את שיני כלביהם מומלץ לצחצח לפחות פעמיים בשבוע על מנת למנוע הצטברות אבנית על השן, אם כי צחצוח יום יומי עדיף ועשוי למנוע בעיות חניכיים וריח רע מהפה בעתיד.

בדרך כלל, ללברדור פעיל אין צורך לגזור ציפורניים עקב שחיקה טבעית על גבי משטחים קשים במהלך הטיול. במקרה הצורך ניתן לקצוץ את הציפורניים פעם עד פעמיים בחודש. גזירת ציפורניים ללא ידע עשויים לפגוע בכלב ולכן יש להתייעץ עם וטרינר או עם ספרי כלבים מקצועיים.

את אוזניו של הלברדור מומלץ לבדוק לעיתים קרובות ולחפש אחר אדמומיות בעור או ריח רע אשר עשויים להצביע על זיהום מקומי. ניתן לנקות את האוזן החיצונית בלבד בעדינות על ידי צמר גפן הטבול בתמיסה מיוחדת לניקוי אוזני כלבים (נוזל לניקוי אוזניים) אשר מומלצת על ידי אנשי מקצוע. לאחר כל פעילות בה הכלב נרטב מומלץ לנקות את האוזניים על מנת למנוע זיהומים אפשריים.

מומלץ להרגיל את הלברדור לפעולות טיפוח (ניקיון אוזניים, סירוק הפרווה) עוד כשהוא גור, לשם כך, התעסקו ברגליהם, בפיהם ובאוזניהם לעיתים תכופות. הפכו את פעולות הטיפוח והבדיקות השגרתיות לניסיון חיובי מלא בהפתעות ובתגמולים (ניתן לפנק בממתק לאחר כל בדיקה וטיפוח לדוגמה), בכך תרגילו את הכלב לבדיקות רפואיות ולפעולות טיפוח שונות גם בבגרותו.

בכל פעולת טיפוח מומלץ לחפש אחר פצעים, פריחות או סימני זיהום כגון אדמומיות ודלקות על גבי העור. יש להציץ על העיניים, עליהן להיות צלולות וללא הפרשות, כמו כן לערוך בדיקה מקיפה באף, בפה, וברגליים. בחינה שבועית של גוף הכלב עשויה לעזור באבחון מוקדם של מחלות.

תזונה:

הלברדור רטריבר הוא גזע בעל נטייה להשמנה ולכן יש לספק מזון איכותי לצד פעילות גופנית יום יומית. עודף משקל עשוי לעודד התפתחות מחלות תורשתיות, ביניהן סכרת בעיות בעצמות ובמפרקים.

כמות מזון יומית מומלצת:

כמות המזון המומלצת ליום עבור לברדור רטריבר משתנה מפרט לפרט ותלויה בגיל, בגודל, במבנה הגופני, בקצב חילוף החומרים וברמת פעילות, משמע, כמות מזון אשר מתאימה ללברדור אחד לא תתאים בהכרח לאחר ולהפך.

כמות צריכת המזון היומית תלויה גם כן באיכותו וברמת הנעכלות שלו, ככל שהמזון איכותי יותר בדרך כלל כך גם רמת הנעכלות שלו גבוהה יותר. רמת הנעכלות מצביעה על אחוז המזון אשר מתעכל ונספג בגוף ומתבטאת בצואה קטנה יחסית לכמות המזון הנצרך. באותו אופן, מזון בעל רמת נעכלות נמוכה מופרש בכמות גדולה יותר בצואה ואחוז ספיגתו בגוף נמוכה.

על גבי אריזות המזון טבלה הבנויה מגיל הכלב ומשקלו (בעיקר במזון גורים),  לפיכך הוראות היצרן מצביעות על כמות מזון מומלצת לכלבכם. במזונות מסוימים אף מנחים מהי הכמות המומלצת לכלב המבצע פעילות גופנית גבוהה.

מאפיינים פיזיולוגיים:

מבנה גוף:

גזע זה מאופיין בגוף חזק ובנוי היטב אשר מאפשר לו לשמש ככלב עבודה.

הלברדור רטריבר מצויד בראש רחב יחסית אשר מכיל לסת חזקה, כמו כן מצויד ברגליים וכתפיים חזקות הבאות לידי ביטוי בקצב הליכתם ויישום עבודתם היטב.

מימדי גוף:

זכר הלברדור רטריבר מגיע לגובה של 56-61 ס"מ ולמשקל 27-34 ק"ג (יש זכרים המגיעים גם ל-45 ק"ג) בעוד שהנקבה מגיעה לגובה 53-58 ס"מ ולמשקל 25-32 ק"ג.

פרווה:

פרוותו של הלברדור רטריבר הינה קצרה וצפופה מאוד, במגע בחלק החיצוני (שכבה עליונה) של הפרווה ניתן להרגיש במרקם גס ומחוספס מעט ואילו במגע בחלק הפנימי (שכבה תחתונה) של הפרווה ניתן לחוש במרקם דק ורך. מבנה זה של הפרווה הופכת את הלברדור רטריבר כמעט חסין בפני מים כאשר השכבה העליונה והתחתונה של הפרווה מגנה על העור ושומרת על חום גוף תקין תוך בידוד יעיל של המים.

צבעי פרווה לברדור רטריברשלושת צבעי הפרווה המרכזיים של הלברדור רטריבר: צהוב (וגוניו), חום שוקולד ושחור)

צבע פרוותו של הלברדור רטריבר קיימת בשלושה צבעים עיקריים: צהוב (בהירים עד גווני חום בהיר), שחור או חום שוקולד, שאר הצבעים הנוספים נחשבים כבני כלאיים (מעורבים) ולא כלברדור רטריבר גזעי.

הלברדור משיל את פרוותו ברמה בינונית עד גבוהה, יש לסרק את הגזע לעיתים קרובות על מנת לצמצם את כמות הנשירה.

עיניים:

צבע עיניו של גזע זה בדרך כלל חום לבעלי הפרווה השחורה והצהובה, בעוד שלבעלי הפרווה החומה ייתכנו עיניים בצבע חום או אלסר.

בריאות ותוחלת חיים:

הלברדור רטריבר הינו גזע בריא בדרך כלל, בעל תוחלת חיים שנעה בין 10-13 שנים, אך בדומה לגזעים אחרים הוא בעל נטייה ללקות בפגמים ומחלות גנטיות. יש לציין כי לא כל הפרטים מגזע זה ילקו במחלות ולא כל המחלות נפוצות אך חשוב מאוד להכיר בהן כאשר שוקלים לאמץ או לרכוש את גזע הלברדור רטריבר.

לפניכם רשימה חלקית של המחלות הגנטיות של גזע זה (חלקן שכיחות וחלקן  נדירות):

  • מחלת אגן תורשתית (היפ דיספלזיה) - שכיח.
  • אלבו דיספלזיה - שכיח.
  • ניוון רשתית הדרגתי.
  • תת פעילות בלוטת התריס.
  • מחלת הנפילה (אפילפסיה)
  • סכרת.
  • זיהום ודלקת אוזניים.
  • קטרקט.
  • מיופתיה (מחלת שרירים).
  • היפוך קיבה.
  • הוט ספוט- דלקת עור רטובה.
  • מחלת וון וילברנד.

מומלץ להיעזר ברכז הגזע ברכישת גור מגזע לברדור רטריבר. מומלץ לבדוק את מצבם הבריאותי של ההורים והן של הגור. על כן, מומלץ לערוך בדיקות ברכיים, אגן, מפרקים ועיניים לגזע זה.

במידה ונמצאה טעות בדף זה, אנא עדכן אותנו בהקדם דרך טופס יצירת קשר (ראה צור קשר או ">לחץ כאן).