דוברמן פינצ'ר
  • שם מלא: דוברמן פינצ'ר
  • שם לועזי: Doberman Pinscher
  • ארץ מוצא: גרמניה
  • צבע פרווה: שחור, חום, אדום, כחול
  • אופי ומזג: נאמן, מגונן, אינטיליגנטי, ידידותי כלפי משפחתו, אנרגטי, דעתן, אמיץ
  • גובה: 61 - 71
  • משקל: 27 - 36
  • תוחלת חיים: 10 - 13

דוברמן פינצ'ר

מבט חטוף:

הדוברמן פינצ'ר (Doberman Pinscher) או הדוברמן (Doberman) הינו גזע כלבים גדול, אלגנטי, חזק ואתלטי. לצד מראהו החיצוני הדוברמן ניחן בתכונות אופי רבות, ביניהן: אינטליגנציה, נאמנות, אומץ לב, חברותיות, ערנות וצייתנות, אשר הופכות אותו הן לכלב שמירה והגנה והן לבן לוויה משפחתי נהדר.

הדוברמנים סוחבים עימם מוניטין פראי במשך עשרות שנים. סטריאוטיפים כוזבים על הדוברמן, המתואר כאכזרי ותוקפני ללא כל הבחנה, גורמים לבהלה וסלידה מהגזע הנפלא הזה. נכון, הדוברמן עשוי להיות אגרסיבי כלפי זרים במידה וחש כי אלה מהווים איום על בני משפחתו וביתו אך באופן כללי מדובר בכלב עדין, ערני, חברותי ואוהב.

כפי שכבר צוין בפסקות לעיל, הדוברמן פינצ'ר הינו בן לוויה נהדר אשר יהנה לבלות ככל שרק ניתן בחיק משפחתו, מומלץ לערבו בפעילויות המשותפות ולהופכו לחלק בלתי נפרד מהמשפחה. כאשר האהבה והכבוד כלפיו קיימים, הדוברמן הינו כלב מגונן, אוהב ואמין בסביבת כלל בני משפחתו (גם בסביבת ילדים) ואף בחברת זרים.

דוברמן פינצ'רבתמונה: דוברמן פינצ'ר, כל הזכויות שמורות למיי פטס ישראל.

על אף מעלותיו הרבות, הדוברמן איננו הגזע המתאים עבור כל אחד. הדוברמן דורש אימונים גופניים רבים, בגופו הגדול אצורות אנרגיות רבות אותן צריך הדוברמן לפרוק על בסיס יומי, כמספר פעמים ביום. מלבד הצורך באימונים גופניים זקוק הדוברמן פינצ'ר, אחד הכלבים האינטליגנטיים ביותר, לגירויים מנטאליים גם כן. בהיעדר אימונים, הן גופניים והן מנטאליים, עשוי הכלב להשתעמם ולפתח דפוסי התנהגות שליליים.

טיפוחו של הגזע נחשב לקל מאוד ודורש מעט זמן והתעסקות. הדוברמן משיר את פרוותו הקצרה ברמה בינונית - נמוכה, ולשם צמצום פיזור כמות הפרווה ברחבי הבית מומלץ לסרק ולהבריש את פרוותו של הכלב על בסיס שבועי.

במקור, חיתוך האוזניים של הדוברמן נועדה בכדי לשפר את יכולתם באיתור צלילים, ואילו קיצוץ הזנב נועד בכדי לעדן את מראהו של הגזע. חיתוך האוזניים וקיצוץ הזנב נפוץ במדינות שונות, ביניהן ארצות הברית, אך בארץ ובמדינות רבות אחרות פעולות אלה הן עבירה על החוק והעובר על החוק יתן על כך את הדין בבתי המשפט.

היסטוריה:

בשלהי המאה ה-19 חי לו בגרמניה, בעיר אפולדה, אדם בשם לואיס דוברמן. לואיס עסק בגביית מסים, תפקיד בו טמונות סכנות רבות עקב נוכחותם של שודדים בדרכים וסרבני תשלום אלימים. לואיס הבין כי לאור הסכנות הגלומות במקצוע ובאזור בו פעל הוא זקוק לבן לוויה גדול, אגרסיבי לזרים אך צייתן ואינטליגנט בעת ובעונה אחת לשם ביצוע תפקידו בצורה היעילה והבטוחה ביותר.

לואיס דוברמן, מלבד תפקידו כגובה מסים, שימש גם כלוכד הכלבים בעיר ומנהל המכלאה העירונית ולכן נהג לעיתים קרובות לקחת עימו כלבים מהמכלאה לצורכי הגנה בעת מילוי תפקידו כגובה מיסים. גישתו לכלבים רבים אפשרה לו לערוך הכלאות רבות בין כלבים וזאת במטרה לפתח את הבן הלוויה האידיאלי לצרכיו, גזע שמגלם בתוכו תכונות חשובות, ביניהן: אינטליגנציה, נאמנות, צייתנות, גוננות, עוצמה ומהירות.

אבותיו הקדמונים של הדוברמן פינצ'רעל פי הסבירות, בין אבותיו הקדמונים של הדוברמן פינצ'ר: רוטווילר, דני ענק וגרייהאונד.

אין רישומים המעידים באיזה גזעים השתמש לואיס דוברמן לצורך פיתוח הדוברמן פינצ'ר, אך ישנם השערות וסבירות כי חלק מאבותיו הקדמונים הם: רוטווילר, רועה גרמני (גזע קדום יותר ממה שמוכר כיום), פינצ'ר גרמני, מנצ'סטר טרייר, דני ענק וגרייהאונד. הדוברמן פינצ'ר הוצג לראשונה בשנת 1876, שם זכה להתלהבות והתעניינות רבה.

לואיס דוברמן הלך לעולמו בשנת 1894 ועימו לקח לקבר את הידע לפיתוח הדוברמן פינצ'ר (שילוב הגזעים). שמו של הגזע, דוברמן פינצ'ר, ניתן כאות הערכה לתרומתו הרבה של לואיס דוברמן לפיתוח הגזע.

בסוף המאה ה-19, מגדלים גרמניים המשיכו את דרכו ועבודתו של דוברמן. במסגרתם עבודתם לפיתוח הגזע התייחסו המגדלים יותר לתפקוד ויכולות של הכלב מאשר מראהו. מטרתם הייתה לפתח "כלב על", תחילה הרביעו רק את הכלבים האמיצים, החכמים, המהירים והקשוחים ביותר. בסופו של דבר עבודתן צלחה, הן הצליחו לייצר גזע שהפך לנודע בזכות אופיו העקשן והאגרסיבי.

"עיצוב" מראה הגזע ופיתוחו ל"שמיש" יותר נזקפים לזכותו של אוטו גואלר, מגדל כלבים גרמני. בשנת 1900, ההתאחדות הגרמנית לכלבנות הכירה לראשונה בדוברמן פינצ'ר כגזע נפרד.

בשנת 1908 יובא הדוברמן פינצ'ר לראשונה לארצות הברית והוכר כגזע נפרד בהתאחדות האמריקאית לכלבנות. על סמך הדיווחים, הדוברמן הראשון שיובא לארצות הברית הוצג בתערוכה והוכרז כ"הכלב הטוב ביותר בתערוכה" שלושה פעמים ברציפות.

המועדון האמריקאי לכלבי דוברמן הוקם בשנת 1921 וכשנה מאוחר יותר אימצה ההתאחדות האמריקאית לכלבנות את תקן הגזע כפי שנכתב בהתאחדות לכלבנות הגרמנית.

תקופת מלחמת העולם הראשונה הייתה תקופה קריטית בהתפתחותו של הגזע, בשנות המלחמה מספר הדוברמנים הצטמצם באופן דרמתי מפאת השפעת המלחמה על התושבים שרעבו ללחם ולא יכלו יותר להחזיק כלבים גדולים. הדוברמן פינצ'ר שרד והמשיך לשרת בכוחות הצבא, המשטרה, ואנשים עמידים בלבד. הרבעת הדוברמן פינצ'ר הפכה למותרות, בתקופה זו אך ורק המובחרים הורבעו.

לאחר 1921, חלק גדול מהדוברמנים המובחרים ביותר וצאצאיהם יובאו לרחבי ארצות הברית. מספר שנים מאוחר יותר בתקופת מלחמת העולם השנייה, בדומה לתקופת מלחמת העולם הראשונה ומאותן הסיבות, כלבי הדוברמן פינצ'ר היו תחת סכנה ברחבי גרמניה. רבים מאמינים כי אילולא האמריקאים היו מייבאים את כלבי הדוברמן פינצ'ר לארצם, הגזע היה עלול להיכחד כליל.

באמצע המאה ה-20, ההתאחדות הגרמנית לכלבנות שמטה את המילה פינצ'ר משמו של הדוברמן ולאחר מספר שנים עשו כך גם הבריטים. שמו המלא, דוברמן פינצ'ר עדיין נמצא בשימוש בחלק מהתאחדויות הכלבים ברחבי העולם.

מזג ואישיות:

מי שמכיר את הדוברמן מקרוב יכול להעיד כי מדובר בכלב סופר פעיל, אינטליגנט, חסר פחד, אמין ונאמן באופן יוצא מן הכלל, אוהב וחברותי כלפי בני משפחתו. הדוברמן פינצ'ר מגונן על קרוביו ולא יהסס לפעול כאשר הוא חש שבני משפחתו שרויים תחת סכנה עם זאת הוא איננו אגרסיבי כלפי זרים ללא סיבה.

הדוברמן אוהב להיות עסוק, הן פיזית והן מנטאלית. גזע זה לומד במהרה פקודות ונחשב לאחד הגזעים הקלים ביותר לאילוף. מפאת חוכמתו ויכולת הלמידה המהירה שלו קשה מאוד לשמור על פעילויות אילוף מרעננות ומעניינות. לדוברמן יש רעיונות ודעות משלו ולא יהסס "להביע" אותם, עם זאת הוא לא נחשב לעקשן במיוחד כאשר נמצא תחת מנהיגות עקבית ונכונה של הבעלים.

מזגו של הדוברמן מושפע ממספר גורמים, ביניהם תורשה, אימוני אילוף וסוציאליזציה. מומלץ תמיד במידה ורוכשים דוברמן ממגדל לראות את דפוסי ההתנהגות של האם והאב (במידה וניתן) ולוודא כי מזגם נוח ונעים. לצד עניין התורשה, חשוב מאוד לבצע אימוני אילוף על בסיס קבוע לצד תהליך סוציאליזציה מגיל מוקדם. הקפדה על כל אלה מסייעת רבות בעיצוב דמותו של גור הדוברמן פינצ'ר שברשותכם.

תקופת הגורות של הדוברמן היא מהארוכות ביותר והיא נמשכת כשלוש עד ארבע שנים.

דוברמן פינצ'ר עם ילדים וחיות מחמד אחרות:

הדוברמן, על אף שנתפס בעיניי רבים כגזע אלים ותוקפני, הינו למעשה כלב מדהים לגידול במשפחה עם ילדים. גזע זה חברותי, אמין ותמיד מגונן על בני משפחתו כל עוד עבר תהליך סוציאליזציה מוקדם, אומן, אולף וגודל כראוי.

חשוב מאוד ללמד את ילדיכם כיצד לקיים אינטראקציה תקינה עם כלבים. הציבו גבולות וקווים אדומים בכדי למנוע תוקפנות מצד הכלב. אסרו על ילדיכם למשוך באוזניו, זנבו או חלק בגופו של הכלב, כמו כן מנעו מהם להפריע לו בשנתו או בעת שאוכל.

הדוברמן חברותי גם עם כלבים וחיות מחמד אחרות, במיוחד אם אלה גדלו יחדיו מתקופת הגורות. הדוברמן עשוי להיות תוקפני כלפי כלבים ובעלי חיים אחרים במידה וחש שאלה מהווים סכנה לבני משפחתו.

טיפול:

הדוברמן מתאים לגידול בבית שבו יש מקום רב להתרוצץ ולהשתובב, הוא יכול להסתגל למחייה בדירה אך זקוק לפעילות גופנית רבה מחוצה לה בכל יום. במידה וגדל מחוץ לבית יש לספק לו חצר בטוחה ומגודרת, לשם בטיחותו ולשם בטיחותם של עוברי אורח ובעלי חיים אחרים אשר בהיסח דעת פלשו לשטחו. הדוברמן לא מסוגל לעמוד בתנאי מזג האוויר של ימי החורף הקרים והרטובים, עקב כך מומלץ בימים אלה לשכנו בתוך הבית ולא מחוצה לו.

על אף שניתן לגידול בגינה אין זה אומר כי עליו להיות לבד לתקופות ארוכות, מקומו של הדוברמן הוא לצד בני משפחתו לצידם הוא משגשג ומתפתח בצורה הטובה ביותר. הפכו את הדוברמן לחלק בלתי נפרד מהמשפחה ושתפו אותו בשלל הפעילויות המשפחתיות, ככל שרק ניתן.

הדוברמן הינו כלב אנרגטי ואינטליגנט שדורש הפעלה פיזית ומנטאלית על בסיס קבוע בכל יום ויום. אתגרו את כלביכם, שחקו עימו, צאו איתו לטיולים ארוכים מחוץ לכותלי הבית, לפחות שלושה פעמים ביום, כחצי שעה בכל יציאה לכל הפחות. ניתוב אנרגיה נכון מסייע רבות בעיצוב דמותו של הדוברמן פינצ'ר כבר מגיל צעיר ועשוי לשלול התפתחות של דפוסי התנהגות שליליים.

גזע זה, בדומה לכלל הגזעים, זקוק לסוציאליזציה ואימונים מוקדמים, חשיפה מוקדמת, עוד מתקופות הגורות, לאנשים, מראות, צלילים וחוויות שונות מקנה לכלב כלים להתמודד עם סיטואציות שונות בחייו הבוגרים. בהעדר חשיפה מוקדמת הכלב עשוי לפתח ביישנות ותוקפנות כלפי כלבים אחרים ואף להירתע מחוויות שונות.

תגובת הרחוב לכלבי דוברמן מעורבת, לרוב היא שלילית ומפוחדת, לכן מומלץ לטייל עם הדוברמן כאשר הוא עוטה מחסום פה וקשור ברצועה.

טיפוח:

פרוותו של הדוברמן פינצ'ר דורשת טיפוח מינימאלי, גזע זה נחשב לגזע נקי עם ריח גוף מינימאלי. על אף שפרוותו קצרה, הדוברמן בהחלט משיר את פרוותו ברמה בינונית - נמוכה, הברשה שבועית מספיקה בכדי לסלק פרווה ישנה ולעודד צמיחתה של חדשה תוך הקטנת כמות הפרווה המתפזרת ברחבי הבית. ניתן לרחוץ את הדוברמן במידה והתגלגל בבוץ או שריח גופו חזק במיוחד, עם זאת רחצה לעיתים תכופות איננה הכרחית ואף מיותרת.

לאלה אשר מצחצחים את שיניי כלביהם, מומלץ לצחצח את שיניו של הדוברמן לפחות כפעמיים בשבוע בכדי למנוע הצטברות של אבנית וחיידקים בחלל הפה. במידה וניתן, צחצוח יומי מהווה פתרון נהדר למניעת מחלות חניכיים וריח רע מהפה. תכשירים וחטיפים דנטאליים בהחלט מהווים תוספת נהדרת לשמירה על היגיינת הפה.

דוברמן פינצ'ר פעיל לרוב איננו זקוק לגזירת ציפורניים עקב שחיקתן הטבעית על גבי משטחים קשיחים. נקישת הציפורניים על גבי הרצפה מעידים כי אלה ארוכות מידי וכי הגיעה השעה לגזירתן. בציפורניו של הכלב כלי דם ולכן במידה ואין לכם ניסיון אתם עשויים לגרום לדימום ולחוסר שיתוף פעולה מצד הכלב בעתיד. בהעדר הניסיון המתאים היעזרו בשירותיו של ווטרינר/ית מוסמך או ספר/ית כלבים לשם ביצוע המטלה.

יש לבדוק את אוזניו של הדוברמן לפחות פעם בשבוע, בבדיקתכם חפשו אחר אדמומיות, הפרשות או ריח רע אשר עשויים להעיד על זיהום מקומי. ניתן ומומלץ לנקות את האוזן החיצונית בעזרת צמג גפן (ולעולם לא בעזרת מקלות אוזניים) ספוג בנוזל ייעודי לניקוי אוזני כלבים. בשום פנים ואופן, גם ויתכן כי מדובר בזיהום מקומי, אין לנקות את האוזן התיכונה, במידה והינכם חושדים על זיהום באוזן התיכונה יש לפנות לווטרינר לקבלת חוות דעת מקצועית.

התחלת הטיפוח בגיל צעיר מאוד תסייע לכם רבות בחייו הבוגרים של הכלב בעת ביקורו אצל הווטרינר/ית או ספר/ית הכלבים. הרגילו את כלביכם עוד מתקופות הגורות למגע הכולל סירוק ובדיקות מקיפות, הפכו את חווית הטיפוח לחיובית מלאה בצ'ופרים.

בתהליך הטיפוח חפשו אחר פצעים, פריחות או סימנים אשר עשויים להעיד על זיהום כמו אדמומיות, רגישויות או דלקת על גבי העור. עקבו אחר כלביכם ושימו לב כי הוא חיוני כתמיד, עקבו אחריו אפו, רגליו, עיניו, פיו וחפשו אחר סימנים מחשידים. זכרו, איתור ואבחון מוקדם של מחלות יסייע במניעת סבל מיותר מכלביכם ולעיתים קיצוניים אף ממוות.

תזונה:

כמות המזון המומלצת ליום לגזע דוברמן פינצ'ר משתנה מפרט לפרט ותלויה בגיל, בגודל, במבנה הגופני, בקצב חילוף החומרים וברמת פעילות, משמע, כמות מזון אשר מתאימה לדוברמן אחד לא תתאים בהכרח לאחר ולהפך.

כמות צריכת המזון היומית תלויה גם כן באיכותו וברמת הנעכלות שלו, ככל שהמזון איכותי יותר בדרך כלל כך גם רמת הנעכלות שלו גבוהה יותר. רמת הנעכלות מצביעה על אחוז המזון אשר מתעכל ונספג בגוף ומתבטאת בצואה קטנה יחסית לכמות המזון הנצרך. באותו אופן, מזון בעל רמת נעכלות נמוכה מופרש בכמות גדולה יותר בצואה ואחוז ספיגתו בגוף נמוכה.

על גבי אריזות המזון טבלה הבנויה מגיל הכלב ומשקלו (בעיקר במזון גורים), לפיכך הוראות היצרן מצביעות על כמות מזון מומלצת לכלבכם.

מאפיינים פיזיולוגיים:

מבנה גוף:

הדוברמן פינצ'ר הינו גזע בעל מבנה גוף גדול, שרירי ובנוי היטב. ראשו ארוך, לסתותיו חזקות, אפו רחב וצבעו משתנה בהתאם לצבע הגזע (שחור, חום כהה ואפור כהה), עיניו בינוניות וצבען חום כהה ובהיר. חזהו שרירי ורחב, רגליו חזקות וישרות לחלוטין. אוזניו וזנבו מקוצצים במדינות מסוימות, אך באחרות, ביניהן ישראל, חל איסור חמור על קיצוצן. אוזניו מונחות קרוב לפניו וזנבו ארוך ומונח גבוה מעל גופו.

מימדי גוף:

דוברמן פינצ'ר חוםבתמונה: דוברמן פינצ'ר חום.

דוברמן זכר נישא לגובה של כ-71-66 ס"מ ואילו הנקבה נישאת לגובה של כ-61-66 ס"מ. משקל הדוברמן נע בין 27-36 ק"ג כאשר הזכרים מעט גדולים יותר מהנקבות.

פרווה:

פרוותו המשיית והחלקה של הדוברמן הינה חלקה, קשיחה, עבה ומונחת קרוב לעור. הפדרציה הבינלאומית לכלבנות מכירה בפרווה שצבעיה שחורה, חומה וכתמים אדומים ואילו התאחדויות אחרות מכירות גם בפרווה כחולה ואדומה. כתמים אדומים או חומים מכסים אזורים באזור החרטום, הגרון, החזה, הרגליים, כפות הרגליים ומעל לעיניו.

בריאות ותוחלת חיים:

הדוברמן פינצ'ר הינו גזע בריא בדרך כלל אך בדומה לכלל הגזעים, הוא נוטה ללקות בפגמים ומחלות גנטיות. חלק גדול מהמחלות הגנטיות אינן נפוצות כל כך, עם זאת כמגדלים פוטנציאליים של הגזע עלינו להיוודע להן.

היעזרו ברכז הגזע לאיתור גורים או המלטות קרובות. קנייה תחת רכז הגזע מבטיחה גור להורים בעלי תעודות יוחסין ואישורי בריאות המעידים על עמידה בתו התקן הבינלאומי (FCI) של הגזע.

במידה והינכם רוכשים דוברמן פינצ'ר ממגדל פרטי אשר לא מספק תעודות, עליכם לדרוש אישורי בריאות הן של הגור והן של הוריו אשר מעידים כי הם בריאים, במידה ואלה חסרים היוועצו בווטרינר מוסמך טרם הרכישה.

תוחלת חייו של הדוברמן נעה בין 10- 13 שנים.

לפניכם רשימה חלקית של המחלות הגנטיות של גזע זה (חלקן שכיחות וחלקן נדירות):

  • מחלת אגן תורשתית (היפ דיספלזיה).
  • מחלת וון וילברנד.
  • ניוון רשתית הדרגתי.
  • תת פעילות בלוטת התריס.
  • סינדרום וובלר.
  • פגיעה בשריר הלב.
  • לבקנות.
  • היפוך קיבה בכלבים.
  • נרקולפסיה.

במידה ונמצאה טעות בדף זה, אנא עדכן אותנו בהקדם דרך טופס יצירת קשר (ראה צור קשר או לחץ כאן).